קלקלת המיסים ושיח הזכויות

יש משהו חצוף בצורה יוצאת דופן בכיעורה בתלונות על החלוקה האוניברסלית של סיוע שמתכנן ראש הממשלה.

מבקשת להזכיר לכל מי שחושב שהוא ממש מסכן, שיכול להיות שחוץ ממנו עוד אנשים צריכים עזרה, גם אם הם פחות קולניים בקשר לזה.

מבקשת עוד יותר מכך להזכיר לכל מי שלא משלם עכשיו מיסים, ועוד יותר למי שלא שילם אותם בעבר הקרוב או הרחוק (ובואו נזכור שאנחנו מדברים על הרוב המוחלט של האוכלוסיה בישראל, כי העשירון העשירי משלם למעשה יותר מ90% מנטל המס בארץ) שזו הפעם הראשונה שאתם פוגשים את הכסף הזה, הוא לא יצא מהכיס שלכם בשום שלב בחייו.

הבוז שאתם משפריצים לכן לגבי חלוקה של כסף בחזרה למי שהרוויח אותו מלכתחילה הוא לא פחות מהזוי. קבוצות הפייסבוק והווצאפ הקהילתיות שלי מלאות בדיונים על איך להשתמש בכסף הזה בצורה מיטבית כדי לעזור להניע את הכלכלה בחזרה ולעזור למי שחסר לו במצב הלא פשוט שנקלענו אליו. אם יש משהו טוב אחד שהחלוקה מחדש של ההון הזה עושה, זה שהיא נותנת לאנשים את ההזדמנות להרגיש שהם עוזרים לאחרים במקום ההרגשה הרגילה – שמנצלים אותם.

החלוקה למי שיש לו מייצרת יותר סולידריות, שחיונית לשרידת המשבר הזה, שכנראה יהיה איתנו עוד הרבה זמן, מכל תוכנית חילוץ.

הבהרה חשובה: אני לחלוטין נגד סיוע בדמותה של חלוקת כסף. מכל סוג. לא שכנעתם אותי שזה תורם בטווח הארוך או מוצדק בקצר. מעדיפה ללמד לדוג וכו' – כן, גם בתקופות של משבר. אבל אם כבר מחלקים, חוץ מהצורך הביורוקטי שלא תהיה ביורוקרטיה אחרת אף אחד לא יקבל שום דבר (חוץ מהזדמנות נוספת לקטר על "קריטריונים"), בואו נעשה את זה בצורה שלפחות מכירה טובה למי שעבדו ושילמו את הכסף הזה מלכתחילה. זה הכסף שלהם. מותר להם להרגיש טוב לגבי השימוש בו לשם שינוי. ולו מהסיבה הפשוטה שככל הנראה הם הולכים לממן לכולנו את החיים בזמן הקרוב ועדיף לכולנו שיעשו את זה ברצון.