או: הגיגים על פתרונות אפשריים כדאי לקרוא קודם את הצגת הבעיה ברשומה הקודמת. אני המורה המעצבנת. זו שמזכירה כל פעם מחדש שאני מצפה שיגיעו לשיעור שלי מוכנים ללמידה. אני מפגינה אדישות למצוקה כשהם מדווחים ששכחו את הספרים והמחברות בבית ומבהירה שאני מצפה שיעשו את כל המטלות עם או בלי הציוד. זה לא כי לא אכפת […]
הפרעת קשב מערכתית #2 Read More »
או: תיאור הבעיה. אסור להוציא תלמיד מפריע מהכיתה. גם אם ההפרעות שלו מכוונות. גם אם הן חוזרות ונשנות. גם אם בגלל ילד אחד או שנים, הכיתה כולה כבר שנתיים לא למדה. מזהירים את המורות שאם חלילה יקרה משהו לפרח החממה העדין בזמן שבילה מחוץ לכתלי הכיתה, האחריות לכך עליהן ועל ראשן. אין הנחיה שמשקפת יותר
הפרעת קשב מערכתית #1 Read More »
יורש העצר ישב סוף סוף לכתוב את החיבור שביקשה המורה לאנגלית. הוא אפילו נהנה מזה. הוסיף בדיחות. עשה עבודה לא רעה בשביל כיתה ד'. תכלס, גם בשביל חלק מהסטודנטים שלימדתי באוניברסיטה.כמובן שהתפעלתי. אמרתי לו כל הכבוד, חיזקתי את החוויה החיובית ובאופן כללי ליטפתי לו את האגו. מה שרציתי לעשות: לנער אותו ולשאול תגיד גאון, אם
תמריצים וחיות אחרות Read More »
בערך 300, אולי אפילו 320 ימים בשנה, אני זוכרת ומבינה עמוק בפנים – שזה לא בכוונה. שהם ילדים, ולכן מנגנון הבקרה מראש פחות מפותח. שיש הפרעת קשב, שמחריפה עוד יותר את המצב. שהם אנשים קצרים ונחמדים שעושים כמיטב יכולתם ובאמת, רוב הדברים המרגיזים שהם עושים לא מכוונים להרגיז. אני זוכרת שהתפקיד שלי הוא ללמד ולהכיל
מדברים הרבה על LONG COVID עייפות ושלל סימטופמים אחרים שנשארים גם אחרי שהנגיף עצמו מוגר. ומדברים על זה כעל תגלית השנה, אז הגיע הזמן לעשות קצת סדר. התופעות האלו, של עייפות, חוסר יכולת להתרכז, כאבים מפושטים בגוף ועוד שאר מרעין בישין הם לא סימפטומים ספציפיים לחולי / מחלימי קורונה. מתאוששי שפעת יספרו לכם את אותו
הערות ראשוניות על קורונה Read More »
