הפצ"ר בשדה תימן: רשלנות מקצועית, בוגדנות לאומית וכשל מדיני נרכש

רופא דיווח על מחבל חבול. המחבל הזה, ידוע באלימות. הועבר לשדה תימן בגלל אלימותו. הגיע לבית החולים אחרי עימות אלים עם כוח 100, שתפקידו לעצור את האלימות – באלימות. ומן הידועות שמבריחים לכלא טלפונים מוסתרים ברקטום.

בלי חקירה, בלי מידע ובלי הקשר, הפצ"ר שלחה רעולי פנים לעצור את החיילים שעושים עבורנו את אחת המשימות הקשות ביותר שמירה על מחבלים אלימים שלא יגיעו אלינו. במו ידיה הפצ"ר יצרה סערה תקשורתית בארץ ובעולם, פגעה ברוח החיילים והביאה אותם ואת הציבור לעימות ישיר עם כוחותיה – שההתערבות שלהם בשדה תימן לא רק מיותרת – אלא מזיקה.

בלי עזרתה של הפצ"ר, לבית הדין הבינ"ל אין מידע ואין יכולת לקיים חקירה. בלי שהפצ"ר תייצר את החומרים שעליהם מתבססת חקירה פלילית – אי אפשר לקיים אחת בשום מקום בעולם, אפילו אם ממש רוצים.

הפרקליטות הצבאית שעובדת למולך בהאג לא מגינה על על החיילים שלנו – היא חושפת אותם לסכנות בעצם קיומה של החקירה – שלא היה שום סיבה לקיים. כי אנחנו באמצע מלחמה, יש לנו דברים חשובים יותר להשקיע בהם ולאויב בזמן מלחמה ממילא אין הגנות חוקיות.

נחזור על זה שוב: לאויב בזמן מלחמה אין הגנות חוקיות. זה כתוב במפורש באמנות דיני המלחמה. האמנות מייצרות הגנות גם לאויב – כל עוד הוא מציית להן. מי שלא מקיים את דיני המלחמה, לא מוגן על ידן. הטענה ההזויה של הפצ"ר – שהמערכת הבינ"ל שמחה מאד לשתף איתה פעולה, כאילו יש משהו *אסור* לעשות לאויב כזה, היא שקר מוחלט. המקום היחיד בעולם שבו מתקיים החוק הבינ"ל ההתאבדותי הזה, הוא בישראל. והוא קיים בה רק בגלל משפטנים שמקריבים את חיילנו – ואת הביטחון שלנו – על מזבח אמונה מיסטית, בחוק שלא כתוב בשום מקום ולא נאכף בשום מקום.

לו רצתה הפצ"ר להגן על חיילי צה"ל, היא היתה מרימה טלפון למפקד של כוח 100 ומבקשת הסברים. במקום זה, היא התחילה מלחמה תקשורתית נגד הכוח – כולל הדלפות של סרטונים שלא אומרים כלום עם מסגור מרשיע בניסיון לעקוף את שלטון החוק ולהגיע ישר להרשעות ללא ראיות, ללא הצדקה וללא משפט. השלטון הזה, הוא לא שלטון חוק, הוא שלטון משפטנים. שאין בינו ובין החוק ולו בדל קשר.