כתבה על נגה ארבל ב-"אל ג'זירה" בערבית
הכתבה המקורית באל ג'זירה מה-7/1/2024.
תרגום מכונה לאנגלית:
Former Israeli official calls for UNRWA destruction
A former Israeli Foreign Ministry official called for the immediate destruction of the United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees ( UNRWA ) to win the war in the Gaza Strip .
A video clip published by former Israeli Foreign Ministry official Noga Arbel on her page on the “X” platform yesterday, Saturday, documented her demand in the Israeli Knesset to destroy the UN organization.
Erbil said in an intervention in the Knesset Foreign Affairs Committee: “Out of 6.7 million Palestinians, 5.9 million were registered with UNRWA, including the poor Palestinians who lived in Jerusalem in 1948, and UNRWA has the intention of re-entering these millions of refugees into Israel again.”
She added: "Any refugee can register himself with UNRWA via phone, and the Palestinian Authority is not the one providing services to all these people. Rather, UNRWA's services reach terrorists in Gaza."
She added, "UNRWA is teaching the Palestinians to believe that the genocide of the Jews and the destruction of Israel is the only way for them to return to their country and live. UNRWA was the educational seed for the evil committed against us, and for this reason UNRWA must leave."
She continued: “UNRWA creates terrorists and supports terrorism, and has become a source of much violence in Israel, and for this reason it must cease to exist. It will not be possible to win the war if we do not destroy UNRWA… This destruction must begin immediately.”
Noga Arbel is a researcher in political strategy, and a former official at the Political Research Center of the Israeli Ministry of Foreign Affairs.
What is UNRWA?
In November 1948, the United Nations established an organization called the United Nations Relief for Palestinian Refugees to provide aid to Palestinian refugees and coordinate services provided to them by non-governmental organizations and some other United Nations organizations.
On December 8, 1949, pursuant to General Assembly Resolution No. 302, the United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East (UNRWA) was established as a temporary ad hoc agency, with its mandate renewed every three years until a just solution to the Palestinian issue is found.
UNRWA began its operations on May 1, 1950, and assumed the functions of the previously established relief agency, and received the records of Palestinian refugees from the International Committee of the Red Cross .
The agency has two main headquarters in the Austrian capital, Vienna, and the Jordanian capital, Amman, and provides its services to approximately 5 million people, while the number of students enrolled in its schools reaches 476,000, and the number of refugees who receive support through the social safety net is about 283,000.
The organization also treats tens of thousands of patients in 139 health centers in addition to 117 dental clinics.
The organization provides food to more than 1,200,000 Palestinian refugees throughout the Middle East, in addition to providing safe housing for more than 1,300,000 refugees in 58 official refugee camps.
For 10 years, UNRWA has been facing a funding shortfall, and every year the shortfall is carried over to the next year despite sending calls and appeals at the beginning of each year to raise $1.6 billion for its programmes, operations and emergency response in Syria, Lebanon, the West Bank – which includes East Jerusalem – and the Gaza Strip. And Jordan.
The international organization says that the lack of funding over 10 years has severely affected the quality of some of the agency's services.
עובדי שירות המדינה ונבחרי הציבור
ראיון אצל ארז תדמור, "לקום על צד ימין" בגלי ישראל, על היחס בין עובדי שירות המדינה ונבחרי הציבור.
ראיון על אלוף פיקוד מרכז
ראיון אצל ארז תדמור בתוכנית "לקום על צד ימין" בגלי ישראל על אלוף פיקוד מרכז.
עתירה נגד ההסתדרות
כתבה בישראל היום: https://www.israelhayom.co.il/article/563085
עתירת עובד נגד ההסתדרות נדחתה
ביה"ד האזורי דחה את טענת עובדי משרד החוץ, שלפיה ההסתדרות כפתה עליהם לשבות ב־2014 • העובדים, בחוזה אישי, עתרו לביה"ד הארצי שידון היום בעתירתם
בית הדין הארצי לעבודה ידון היום בשאלה העקרונית, האם ההסתדרות מייצגת גם עובדים המועסקים על ידי המדינה בחוזים אישיים ואינם כפופים לה כמו יתר העובדים, המועסקים בהסכם אחיד.
ההשלכות האפשריות של השאלה הזאת, עשויות לצוץ בין היתר בזמן שביתה מצד ההסתדרות, כאשר אותם עובדים במבנה העסקה של חוזה אישי, יהיו מחויבים לשבות בניגוד לרצונם כאות סולידריות עם מאבקם של שאר העובדים ה"רגילים" ולשאת בתוצאות השביתה.
שאלה זו עלתה בעקבות שביתה שנקטה ההסתדרות ב־2014 במשרד החוץ, שנמשכה שמונה ימים. סיבת השביתה היתה שכרם של עובדי "שירות החוץ", שעובדים בחוזה קיבוצי נפרד שחל על דיפלומטים.
לעובדים בשירות החוץ בחוזים אישיים לא היתה נגיעה ישירה לעניין ולא היו להם סיבה או רצון לשבות. בבוקר הראשון של השביתה הגיעה למשרדה נגה ארבל, המועסקת בחוזה אישי, אך העובדים השובתים מנעו בגופם ממנה ומעובדים נוספים את כניסתם למשרדים.
ארבל המשיכה להגיע למשרד מדי יום, שלא כמו יתר חבריה, שכן חלקם מתגוררים בתל אביב והסתפקו בעדכון מדי יום אם "קלו המים" ויש טעם להגיע פיזית למשרדם. העובדים המועסקים בחוזים אישיים שלחו אי־מייל נוסף שבו ציינו כי אינם מצליחים להיכנס. באחד הימים הצליחו ארבל ועובד נוסף להסתנן לתוך המשרד כדי לדבר עם הוועד. יו"ר הוועד דאז איים עליהם שהוא יכניס למשא ומתן סעיף של דרישה לפטר את עובדי החוזים האישיים שלא שבתו. הוא אף איים כי ימנע מהם פיזית כניסה לבניין.
למרות כל זאת, ביום שהסתיימה השביתה, עובדי החוזים האישיים, ובכללם ארבל, ראו ניכויים במשכורותיהם בגין ימי השביתה. נגה וחבריה הגישו דרישה להחזר, ולדבריהם המשרד התעלם ממנה. לבסוף, החליטו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה נגד המדינה, שמצידה דרשה להוסיף את ההסתדרות הכללית כנתבעת.
לפי החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אתמול, למרות שהם עובדים בחוזים אישיים מול המדינה, ההסתדרות היתה אמורה להגן עליהם. לכן קבע בית הדין כי מותר להסתדרות להכריח אותם לשבות ולפגוע בזכותם לעבוד. לדעת בית הדין, במקרה שעובד לא שבת והתעמת בצורה פיזית עם הוועד כדי להיכנס למקום העבודה, הרי שוויתר על זכותו לשכר.
העובדים שתביעתם נדחתה על ידי בית הדין האזורי ערערו לבית הדין הארצי לעבודה. הדיון יתקיים היום, כאמור, ולפסיקתו תהיה חשיבות עקרונית בניהול מאבקי ההסתדרות בעתיד.